תנועות וארגוני הנוער

כיום רק 30% מן הילדים ובני הנוער בישראל לוקחים חלק בפעילות חינוך ערכית קבועה ומשמעותית. בקרב אוכלוסיות מוחלשות בפריפריה החברתית–גיאוגרפית, מדובר אף בפחות מכך. בחברה הישראלית, בה ישנן תרבויות שונות ואוכלוסיות מרקעים מגוונים, מדובר במצב בעייתי ביותר. לצד הצמיחה וההתפתחות ישנם שסעים ומחלוקות שמאיימים על קיומה של החברה כחברה חסונה, צודקת, סולידרית ושוויונית. 

התשובה למחסור הזה הינה ארגוני הנוער. ארגוני הילדים והנוער בישראל הינם מקור השפעה ל-250,000 חניכים וחניכות, ולמעלה מ-7,000 נשות ואנשי צוות ומדריכים צעירים ובוגרים ומעל 1,400 מתנדבי שנת שירות ומתנדבים נוספים. המועצה פועלת להעניק הזדמנות שווה לכל ילד, ילדה, נער ונערה בישראל לקחת חלק בפעילות חינוך ערכי בלתי פורמלי איכותית ומקצועית. להגדיל משמעותית את מספר בני ובנות הנוער המשתתפים בפעילות חינוך ערכי, תוך אמונה ששונות היא עוצמה, מקצועיות היא ערך עליון והתחדשות ויזמות חינוכית הן מנוע לצמיחה והתפתחות. 

הארגונים פועלים בכלל הרשויות והקהילות בחברה הישראלית – ארגונים יהודים, ערבים, דתיים–לאומיים וחרדים. בנוסף, חניכי הארגונים באים מאוכלוסיות מגוונות: נוער בסיכון, יוצאי אתיופיה, עולים מברית המועצות לשעבר, להט"ב, דרוזים, נוצרים, מוסלמים ועוד.

ארגוני הנוער מייצגים את הטוב שבחברה הישראלית: בין אם אלו "נוער מד"א" שמחנכים בני נוער להצלת חיי אדם, "נוער לתת" שמחנכים בני נוער להתנדבות ומחזקים את מי שמגיעים ממעמד סוציו–אקונומי נמוך, "אחריי!" שנותנים כלים לנוער מהפריפריה החברתית–גיאוגרפית להגיע לשירות צבאי משמעותי וללימודים אקדמיים או "נטע@" הפועלים לעידוד מצוינות טכנולוגית ומנהיגות חברתית – ארגוני הנוער פועלים להגשמת הציונות במאה ה-21 ולכינונה של מדינת ישראל טובה יותר, מגוונת יותר ומכילה יותר. יחד ולחוד, הארגונים פועלים ליישום ולהפצת הבשורה של החינוך הערכי הבלתי פורמלי בחברה הישראלית.

תנועות הנוער

לצד ארגוני הנוער, פועלים עוד מלפני קום המדינה תנועות הנוער. בתנועות התחנכו ומתחנכים גם קיום מאות אלפי בני ובנות נוער, על עולם ערכים מגוון – מערכים רוויזיוניסטים בבית"ר, ועד לערכים סוציאליסטיים חברתיים בנוער העובד והלומד.

על מועצת ארגוני הנוער

מועצת ארגוני הנוער פועלת מזה שנים למען קידום החינוך הערכי הבלתי–פורמלי של הנוער במדינת ישראל. המועצה פועלת מתוקף יוזמה של ארגוני הנוער לאגד את פעילותם למען הנוער בישראל, ולפעול יחדיו לשינוי המציאות המורכבת בחברה הישראלית. ארגונים מכל הקשת של החברה הישראלית מאוגדים במועצת ארגוני הנוער, ויוצרים יחדיו שינוי אמיתי, הכרה ברב–תרבותיות שבחברה הישראלית והכלה של שונות מכל הסוגים. 

כינונה של מועצת ארגוני הנוער החל לאחר ההכרה הרשמית של המדינה בארגוני הנוער בשנת 2013, כשהמדינה הבינה את החשיבות של תמיכה ופיתוח החינוך הבלתי–פורמלי בישראל. המדינה הבינה אז כי ישנם מאות אלפי בני נוער שאינם לוקחים חלק בפעילות חינוכית מלבד הפעילות בבית הספר – אליה הם מחויבים להגיע על פי חוק. מאז, הוקמו ארגוני נוער רבים הפועלים בפריסה ארצית, וכיום ישנם כ-28 ארגוני נוער בהם חניכים למעלה ממאתיים וחמישים אלף בנות ובני נוער. ארגוני נוער אלו מיוצגים ופועלים יחדיו במסגרת מועצת ארגוני הנוער. 

מאז הקמתה, הפכה מועצת ארגוני הילדים והנוער לשחקנית משמעותית בזירת החינוך, תוך עבודה

מתמדת בשיתוף פעולה בין ארגונים המשתייכים לקשת המגוונת של החברה הישראלית. הקמת המועצה נועדה לענות על צורך שנוצר במרחב החינוך הערכי הבלתי פורמלי בישראל, לאחר שמספר ארגוני נוער שפעלו בעיקר בתחום הפריפריה החברתית גיאוגרפית ביקשו לקבל תמיכה מהמדינה. המועצה הוקמה כארגון גג המייצג את הארגונים מול הממשלה ושותפים אסטרטגיים נוספים, ומאפשר להם להתמקצע ולהתרחב, זאת מתוך מטרה לספק פעילות חינוכית ערכית לכמה שיותר ילדים ובני נוער בחברה הישראלית, ללא הבדל דת גזע ומין.

המיזמים בהם שותפים ארגוני הנוער

• שנת השירות – מפעל שנת שירות הוקם עוד טרם קום המדינה ולאחר מכן התפתח בתנועה הקיבוצית ומסגרות הנוער המשוייכות לה. במסגרת שנת השירות, "מוותרים" אלפי בני ובנות נוער על שנה בשיא חייהם כצעירים, ומתנדבים במפעלים משמעותיים ברחבי הארץ. בעשור האחרון יש צמיחה משמעותית של מסגרות ש"ש עבור בני נוער מרשויות מקומיות ארגוני ותנועות נוער שונים וגם כאלו אשר לא לקחו חלק ברצף חינוכי ארוך שנים באותם גופים.  לצערנו, רוב האוכלוסייה שמגיעה כיום לשנת השירות היא אוכלוסיה ממעמד סוציואקונומי גבוה, בשל קיומו של עורף משפחתי וכלכלי תומך, מודעות גבוהה, תרבות קהילתית של אלטרואיזם, הכרות עם מפעל שנת השירות ופעילות מוגברת של חשיפות ורתימה של מסגרות הש"ש ברשויות ובתי ספר המבוססים. חלק מפעולותיהם של ארגוני הנוער ושל מועצת ארגוני הנוער המאגדת אותם, נעשות כדי לאפשר לכל חניך וחניכה את היכולת לקחת חלק במפעל שנת השירות.
• חינוך לקיימות ואיכות הסביבה – כחלק מהעשייה של ארגוני הנוער, הארגונים מחנכים לשמירה על הסביבה, שימוש ביער כמקור חינוכי וחברתי ולקיימות. בארגוני נוער רבים, פעילים רכזי קיימות, שמטרתם להפוך את נושא הקיימות לאחד הנושאים המרכזיים על סדר היום של כ-250 אלף בני ובנות נוער. השאיפה היא שמיזם זה של ארגוני הנוער יאפשר קבלה של הכרה ממסדית מהמשרד להגנת הסביבה, ויאפשר לאגם עוד משאבים לטובת הפעילות החינוכית לעידוד עיסוק בקיימות.
• עמיות יהודית – ארגוני הנוער שותפים לקידום ולחיזוק ערך העמיות היהודית בקרב בני הנוער. זאת, בין היתר על ידי יצירת מפגשים וקשרים עם קהילות בארץ ובחו"ל. בנוסף, במשך שלוש שנים הפעילו ארגוני הנוער מיזמים של בתי מדרש, פגישות פיזיות ומקוונות בין בני נוער יהודים מהעולם ומהארגונים, משלחות משותפות, ויצירת מיזמים משותפים שמקדמים נושאים הנמצאים על סדר היום של ארגוני נוער בארץ ובתפוצות. בכך, ארגוני הנוער פועלים לחיזוק האחדות בין חלקי העם היהודי בארץ ובעולם, בשל פעילותם הענפה יחד עם הסוכנות היהודית לעיסוק החינוכי בעמיות היהודית, ובשל הקשרים שהם מקדמים עם ארגוני חינוך בלתי פורמליים מהתפוצות.
• חינוך בעת משבר – גם בעתות משבר לאומיות, ארגוני הנוער מתגייסים לצורך הלאומי. דוגמאות עדכניות לכך הן בין היתר פרויקט מרכזי בשותפות עם הסוכנות היהודית, כנס "מחנכים בחירום" שהתקיים במהלך מבצע "שומר החומות" במאי 2021. מטרת הכנס, שהתרחש בזמן שברחבי הארץ התקיימו מהומות אלימות, הייתה לשמר את העתיד של החברה המשותפת והמאוחדת בישראל ע"י מובילי הדעה והשיח בקרב בני הנוער – הלא הם אנשי החינוך הבלתי פורמלי. בכנס נפגשו למעלה ממאה מחנכים יהודים וערבים, דווקא תוך כדי המבצע הצבאי ולמרות המורכבות הלוגיסטית והאידאולוגית הכרוכה בכך, כדי לרפא, לתקן ולאפשר המשך לעתיד החיים המשותפים כאן במדינת ישראל.
• סיוע למדינה בקורונה – פעילות נוספת של ארגוני הנוער בעת משבר לאומי בשנים האחרונות, הייתה הסיוע שהעניקו הארגונים למדינה בזמן משבר הקורונה. אחרי פרוץ מגיפת הקורונה, מאות אלפי בני אדם נזקקו לסיוע מהמדינה בתחומים שונים (מסיוע כלכלי, דרך סיוע רגשי ואפילו סיוע רפואי). כדי שהמדינה תוכל לתת את המענה המיטבי לאזרחיה, התגייסו ארגוני החברה האזרחית, ובמיוחד ארגוני הנוער, וקידמו פתרונות שהמדינה נזקקה להם מאוד. בין הפתרונות שיצרו ארגוני הנוער, ביחד עם מכון מנדל: הפעלת קורסי עזרה ראשונה לנוער בסיכון ולמשפחותיהם, חלוקת מוצרי מזון והיגיינה לקשישים, הפעלת מוקד ארצי לסיוע בנושאים חברתיים, הפעלת מוקד הפגת בדידות, פעילות בבתי אבות ובמקלטים לנשים מוכות וכן הלאה.
• פעילות הומניטרית – בזמן שמיליוני פליטים אוקראינים נסו ממדינתם בזמן הפלישה בפברואר 2022, ארגוני הנוער הוציאו משלחת משותפת של אנשי חינוך מנוסים לגבולות אוקראינה, כדי לסייע לפליטים שם וללוות ולסייע לבני הנוער במצוקה. ארגוני הנוער פועלים להרחיב את העשייה ההומניטרית הזו בשנים הקרובות במדינות ובתחומים נוספים.  
• חינוך לחיים משותפים – בארגוני הנוער כאמור חברים מאות אלפי בני ובנות נוער מכלל הקהילות, החברות וה"שבטים" בחברה הישראלית. ארגוני הנוער הם בית לבני נוער בכל רחבי הארץ, והם מעניקים להם כלים משמעותיים לחיים יחד עם עולם ערכים מגוון. כדי לאפשר למחנכים והמחנכות בארגונים לפעול ליצירת היכרות עם הקבוצות השונות החיות לצדינו כאזרחי מדינת ישראל, ובכך להכין את הילדים והנוער להרגיש בנוח עם שונוּת זו – ואף , לכבד אותה ולראות את היופי והאושר שבה – קמה החממה לחיים משותפים. התוכנית המשותפת של ארגוני הנוער ומכון מרחבים, מיועדת לארגוני הילדים והנוער החברים במועצה וארגוני הנוער המוכרים ולאנשי מטה האוחזים בתפקיד "רכז חיים משותפים" בארגונים הללו. במסגרת התוכנית, עוברים הרכזים הללו הכשרה וליווי, סמינרים וימי עיון בין ארגוניים. באמצעות פעילות זו, נחשפים אלפי נערים ונערות למורכבות, לאתגרים ולאושר שבגיוון החברתי בישראל, מחדדים ומגבשים את תפיסת זהותם האישית והחברתית – קהילתית, תוך הטמעת עקרונות מודל האזרחות המשותפת, יצירת חברה הוגנת ונגישה לכלל הזהויות בחברה הישראלית, הטמעת עקרונות הדמוקרטיה וכבוד ואהבת האדם באשר הוא אדם.

שאלות נפוצות

• למה שילדיי יהיו חברים/ות בתנועות וארגוני נוער?

קודם כל – בארגון נוער צריך להיות חברים וחברות כי רוצים. כי הילדים רוצים להגדיל את מגוון הנושאים שאנו מכירים וחשופים אליהם, ויכולים ליהנות התרומה האדירה של מפעל החינוך הערכי הבלתי פורמלי של ארגוני הנוער. בנוסף, ארגוני הנוער מספקים תרומה חברתית אדירה לחייהם של בני ובנות הנוער, ומאפשרים להם לפתח  יכולות חברתיות, קשרים משמעותיים ולהכיר חברים שילוו אותם לכל חייהם. לבסוף, בארגוני הנוער, מלבד סט ערכים משמעותי, בני ובנות הנוער רוכשים גם כלים לחיים שיעמדו לרשותם בצמתים החשובים בחיים, ובהם: הצלת חיים, תרומה לחברה, ידע משמעותי על השירות הצבאי ועוד.

• באיזה גילאים אפשר להצטרף לארגוני הילדים והנוער?

כאן יש להפריד לשתי קטגוריות: ראשית, ארגוני הילדים, כשמם כן הם. מיועדים לילדים ולילדות בגילים א'-ג', ובהם למשל ארגונים כמו "עוז", המיועד לילדים מהחברה הדתית–לאומית. ארגוני הנוער מיועדים לגילים מבוגרים יותר, בדרך כלל אזור גילאי העשרה. עם זאת ארגונים שונים מתחילים את פעילותם בגילים שונים, והדבר תלוי גם באופי הפעילות: כך למשל, ב"אחריי!" שעוסק בהכנה לצבא יחנכו בעיקר בני נוער בגילים שבהם השירות הצבאי כבר הופך רלוונטי; בארגונים אחרים כמו נוער מד"א, חוגי הסיירות של קק"ל, איגי ואחרים נוספים, הפעילות עשויה להיות בגילים שונים, מוקדמים או מאוחרים יותר.

• כמה עולה הפעילות בתנועות ובארגוני נוער?

ארגוני הנוער מנסים ככל הניתן לחסוך עלויות מההורים, מתוך ההבנה שאפילו בחינוך הפורמלי בישראל נדרשת מהורים עלות כבדה כלכלית שיכולה לעתים ממש למנוע מהילד והילדה חינוך משמעותי – רק על בסיס כלכלי: ובכך, נהרסת הלכה למעשה האפשרות לשוויון הזדמנויות. משימתם של ארגוני הנוער היא לאפשר לכל ילד, ילדה, נער ונערה, לזכות בחינוך ערכי בלתי פורמלי – אם ירצו בכך. העלות על כן (אם קיימת בכלל), תלויה בכל ארגון, מדיניותו, תכניו וקהלי היעד שלו. כך או כך, גם במקרה של עלות כלכלית כלשהי, הארגונים השונים משתדלים לפעול לטובת ההורים ולנסות להציע סיוע בעת הצורך.

• מי הם המחנכים והמחנכות בארגוני הנוער?

בארגוני הנוער פעילים מדריכים ומדריכות מכלל החברה הישראלית, ממש בהתאם לחזון פעילותם של ארגוני הנוער, אשר פעילים בפריסה ארצית ושואפים לכלול את כל מי שירצו להיכלל בתוכם. מספר יחסית גבוה של המדריכים הם מדריכים ומדריכות בוגרים. זאת, בין היתר, בשל הרצון לאפשר למדריכים והמדריכות להתמקצע בתוכן אותו הם מעבירים לבני ובנות הנוער. אף על פי כן, גילם של המדריכים והמדריכות אינו אחיד, ומדובר בנושא שתלוי במדיניות של כל ארגון וארגון באופן ספציפי.

• איך ניתן להצטרף לתנועות וארגוני נוער?

משום שתנועות וארגוני הנוער פעילים באופן ארצי, ההצטרפות אליהם הינה פשוטה באופן יחסי. ניתן פשוט לאתר, בין אם באמצעות אתר זה ובין אם בחיפוש פשוט באינטרנט את הסניף הקרוב של הארגון המועדף, ליצור קשר עם מנהל הסניף ולבקש שהילד יגיע אליו.

• איך לבחור ארגון נוער?

אם הילד או הילדה החליטו שברצונם להצטרף לפעילות החינוכית בתנועות וארגוני הנוער, יש מגוון גדול של מקומות שבהם ניתן לבחור. ראשית, ישנם ארגונים שמחולקים לפי סקטור: ארגונים חילוניים, דתיים, חרדיים, מוסלמים, נוצריים וכן הלאה. בנוסף, ישנם ארגונים שמציעים עיסוק בתמה מסוימת – הצלת חיים, הכנה לצבא, פעילות חברתית, מגדר ומיניות, סיירות ועוד. מומלץ לקרוא באתר מועצת ארגוני הנוער על הארגונים השונים, לעיין בתחומי פעילותם ופשוט לראות מה הדבר המתאים עבור הילד/ה.