הפרק ממחקרם של עוז ותמר אלמוג, “דור ה-Y בישראל”, הינו פרק מבוא. בהתאם לשמו, הוא עוסק במודל תיאורטי, לפיו דור ה-Y שונה באופן מהותי מהדורות שקדמו לו, בעולם בכלל ובישראל בפרט. השערות המחקר קובעות כי דור ה-Y הישראלי מערער על ה-DNA התרבותי של ה”צבר” של הדורות הקודמים לו. כמו כן, ציינו החוקרים כי דור ה-Y הינו הדור הישראלי הגלובלי ביותר בתולדותיו, אשר חוצה גבולות מעבר לכל דור לפניו. דור ה-Y הישראלי גדל לתוך תמורות טכנלוגיות וחברתיות, שהפכו אותו לאינדיווידואל והדוניסט יותר מבעבר. בשונה מבעבר, גיבור התרבות שלו אינו ה”פטריוט”, אלא ה”היפסטר” (המחקר עצמו משתמש במילה “Yuppie”). לעניות דעתם של החוקרים, שינוי זה יוצר בעיות מהותיות בחברה הישראלית, בכל מערכות החיים – בית הספר, השירות הצבאי, האוניברסיטה ועולם העבודה. המחקר מעלה השערות הנוגעות גם לחינוך הדור, והחידושים שהוא דורש. מכך, ניתן ללמוד ולהעלות השערות הנוגעות גם לחינוך הערכי הבלתי פורמלי, ועל הצורך בהתחדשותו המתמדת.
איך פעלו ארגוני הנוער בישראל בגל הראשון של הקורונה וכיצד התבטאה תרומתם בראיית המדריכים ומנהלי הארגונים, ומה ניתן ללמוד מכך לעתיד? ממצאים ותובנות מתוך מחקר שמכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות ערך בשיתוף עם מועצת ארגוני הילדים והנוער. חוקרות: ד”ר עמלי שחף, ד”ר אדר אניסמן ויהודית סימן טוב לקריאת תקציר המחקר לקריאת המחקר המלא והממצאים – פעילות ארגוני הילדים… קרא עוד >>